הסיפור המופלא של ל"ג בעומר

בין מראות השכונה הירושלמית בימים אלו, משעות הצהריים עד שעות הערב המאוחרות, תוכלו לראות ילדים הסוחבים איתם קרשים, גזרי עצים, ענפים וגרוטאות. לכל קבוצת ילדים יש גם 'מחסן' שבו תאכסן את העצים. עד מתי? ל"ג בעומר כמובן.
אז מה קרה בל"ג בעומר שגורם לנו (ועוד יותר לילדים) לשמור את החג בקפדנות כל כך?

נדמה כי המסתורין שאופף את החג קשור בשתי דמויות נוראות ההוד: רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי. אלו שני ענקי רוח שחיו בתקופה לאחר

חורבן בית המקדש השני. סיפוריהם, הטראגיים והמפעימים כאחד, מהווים את הרקע ליום ל"ג גדול זה.
 

​

רבי עקיבא היה רועה צאן פשוט, שעד גיל 40 לא ידע קרוא וכתוב. רחל בתו של העשיר "כלבא שבוע"  בחרה בו כחתן משום שראתה את מידותיו הטובות וזיהתה בו פוטנציאל לגדולות . רחל נישאה איתו, בתנאה שילך ללמוד תורה. מסופר שבדרכו להתחיל ללמוד, ראה עקיבא מעיין ועליו אבן חלולה.?הדבר עורר את תשומת ליבו והוא החל להרהר, כיצד טיפות מים יכולות לחורר אבן קשה
התשובה היא התמדה.
עוד טיפה ועוד טיפה גרמו לחור בסלע הקשה. 
עקיבא שאב מהאבן השראה. הוא הבין שעל אף שהוא כבר בן 40 והוא אינו יודע קרוא וכתוב וליבו כאבן אטומה, למרות זאת ע"י התמדה גם ליבו יפתח ללימוד התורה. 
עקיבא הלך ולמד בכתה עם ילדים קטנים והתקדם מהר מאוד. לאחר 24 שנות לימוד רצופות, היו לו 24,000 תלמידים. הוא נהיה גדול הדור. כמה תורה וכמה חכמה היו בבית מדרשו.
אך אז פרצה מגיפה נוראה ובו מתו כמעט כל תלמידיו של רבי עקיבא. המגיפה פרצה לאחר פסח והמשיכה עד ל"ג בעומר. כל כך הרבה תורה נעלמה ונשתכחה בזמן כה קצר.
מדוע פרצה המגיפה?
תלמידי רבי עקיבא היו אמנם גדולים בתורה, אך לא נהגו כבוד זה בזה. עוונם החברתי  הוא שגרם למותם.
לזכר הטרגדיה הזו נוהגים בין פסח  לל"ג בעומר במנהגי אבילות. בימים אלו אין חתונות, לא מסתפרים ולא מנגנים בכלי נגינה.
אך כאמור, המגפה פסקה בל"ג בעומר. ביום זה אנו מציינים את כוחה של אהבת ישראל לגבור. זהו הטעם הראשון להיות יום זה יום שמחה. 

 

​

לאחר מות תלמידיו, אסף רבי עקיבא כוחות והעמיד חמישה תלמידים גדולים נוספים. מהבולטים שבהם היה רבי שמעון בר יוחאי. בתקופתו שלטו הרומאים אשר גזרו גזירות שמד נגד שמירת התורה. רבי שמעון התבטא בחריפות נגד המלכות והם ביקשו לאסרו.
רבי שמעון ובנו אלעזר ברחו והסתתרו במערה בפקיעין. בפתח המערה צמחו באופו ניסי עצי חרובים ומעיין מים חיים החל לפכה שם. ממזון מופלא זה ניזונו רבי שמעון ובנו במשך 13 שנה בהם היו במערה.
במשך כל השנים האלו הגו רבי שמעון ובנו בתורה. הם העמיקו להתבונן בסודות הא-ל, ואף זכו לעסוק בתורה בתקופה זו עם אליהו הנביא שהיה בא לבקרם.
לאחר שיצאו מן המערה הם נודעו כתנאים עצומים. בין מאות פרקי התלמוד קשה למצוא ולו אחד שלא מצוטטים בו דברים משמו של רבי שמעון בר יוחאי.
המורשת המפורסמת של רבי שמעון היא ספר הזוהר הקדוש.
הספר מכיל סתרי תורה המהווים יסוד לכל תורת הקבלה והחסידות. 
מאז נפוץ ספר הזוהר בין כל ישראל ומוחזק כספר קדוש. אנשים רבים החלו ללמוד בספר "הזוהר" ומוצאים בו מעיין של קדושה שבכוחו לרומם את הנשמה, ולהגיע על ידו למדרגות עילאיות ביותר.
בתקופות הקדומות למדו בספר הזוהר רק יחידי סגולה קדושים וצדיקים.
האר"י הקדוש ותלמידיו בצפת ביארו את הזוהר וקירבו את הזוהר לתלמידי החכמים.
הבעל שם טוב קירב את רעיונות הקבלה גם לשכבות העממיות יותר,  והפיץ את "תורת החסידות".
תנועת החסידות ובעיקר ספר התניא מבארים את תורת הקבלה באופן שיובן לנו, ויתווה לנו דרך בעבודת הנפש בגדלות ובשמחה.
 

​

ל"ג בעומר הוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה קודם לפטירתו נסק רבי שמעון למדריגות נעלות יותר מאשר השיג בכל חייו, וגילה סודות וחידושי תורה שלא נשמעו מעולם. רזים אלו מתועדים בספר הזהר. רבי שמעון  אף הבטיח שבזכות ספר הזוהר יצאו עם ישראל מהגלות ברחמים.
אז מה עושים ביום הזה?
ל"ג בעומר הוא יום ההילולא הנחגג ביותר ביותר בעולם היהודי. השנה הוא יוצא ביום ראשון, י"ח אייר (28 באפריל 2013.)
המדורות שמודלקות בליל היום הגדול, הינם כמו נרות נשמה ענק, המשקפים את אורו הגדול של רבי שמעון בר יוחאי.
במשך כל שעות הלילה והיום נוהרים מאות אלפי איש, למערת הקבורה של רשב"י במירון. מכל הזרמים והעדות מגיעים להתפלל על קבר הצדיק. בתוך המערה יש חרדת קודש, כמעין יום כיפור, ובחצר המערה ריקודי שמחה וניגוני כליזמר,  בהתלהבות ודבקות עצומה כמו בשמחת תורה.
בין מאות אלפי העולים למירון בולטים ילדי ה"חלאקה" בני השלוש, אשר את שערם גוזרים בפעם הראשונה ליד המערה של רשב"י.
יש הנוהגים גם לירות בחץ וקשת.
הרבי מליובבביטש חידש אף את המנהג הקדום של תהלוכות הילדים. בסימן "יחד שבטי ישראל", צועדים בכל שכונה ושכונה בערים ויישובים ברחבי הארץ, ילדים רבים במפגן של אהבת ישראל.
 

​

למי שרוצה דמה ירושלמי של החוויה המרונית, מומלץ ללכת לקבר שמעון הצדיק. שמעון זה קדם לרשב"י, היה כהן גדול, משיירי כנסת הגדולה. האווירה בציונו, דומה מאוד לזו השוררת במירון. ניגוני בר יוחאי, חלאק'ה, ריקודים, כיבוד קל המחולק חינם, תפילה ושמחה עד לב השמים... קברו ממוקם בצפון-מזרח ירושלים, לצד "דרך הר הזיתים" - הכביש העולה משכונת שיח' ג'ראח להר הצופים. אוטובוסים מגיעים סמוך לציון, וגם לרכבת הקלה תחנה סמוכה המכונה "תחנת שמעון הצדיק."
ביום ל"ג בעומר בשעות הצהריים תוכלו להצטרף לתהלוכות הילדים. סביב התהולוכות גם הפנינג משפחתי, וזו חוויה שחבל לפספס.
תהלוכות מתקיימות בכל שכונה ועיר גם ליד מגדל אייפל בפריס, הכיכר האדומה במוסקבה, בניו יורק... פרטים באתרי חב"ד.

​